על התוכנית

התוכנית יועדה לנשים וגברים צעירים, בעלי תואר ראשון ומעלה בתחומים מגוונים (או סטודנטים לקראת סיום לימודיהם), המתגוררים או עובדים ביישובי הפריפריה. המועמדים עברו תהליך מיון שבחן, בין היתר, את הקריטריונים הבאים: מעורבות ומחויבות חברתית מוכחת, פוטנציאל למנהיגות, יכולת ורצון ללמידה ופתיחות לרעיונות חדשים. בבחירת המועמדים הופעלו גם שיקולים קבוצתיים, מתוך כוונה ליצור קבוצה מגוונת מבחינה גאוגרפית, תרבותית ומגדרית.

התוכנית שאפה להקנות לעמיתים היכרות מעמיקה עם שדה החינוך והחברה בישראל, כלים ושפה להבנה, להתבוננות ביקורתית במציאות ולניתוח השיקולים הערכיים בעבודתם, מתוך הבנת היסודות התאורטיים והפילוסופיים של העבודה החינוכית, וכן יכולת להוביל שינויים בתוך מערכות ארגוניות ולהתפתח תוך כדי עבודה. התוכנית פעלה בשיתוף עם משרד החינוך.

מתכונת התוכנית

התוכנית נמשכה שנתיים והורכבה משני חלקים: בשנת הלימודים הראשונה 10 חודשים של לימודים סדירים בהיקף של שני ימי לימוד רצופים בשבוע, חלקם בירושלים וחלקם בפריפריה. העמיתים קיבלו מלגה עבור ימים אלו, ובשאר השבוע היו פנויים להמשיך לעבוד או ללמוד. בשנת הלימודים השנייה שובצו העמיתים בתפקידים שונים בתחום החינוך והחברה ביישובי הפריפריה, ובמהלך עבודתם זכו לליווי ולימוד תוך כדי עבודה.

תוכנית הלימודים הסתייעה בהתנסויות של המשתתפים מן החיים והעבודה בפריפריה כדי ליצור בסיס להכרת המציאות ולהתבוננות ביקורתית על העשייה בפריפריה, בניסיון לטפל בסוגיות העולות מתוך ההתנסות היומיומית בסביבת העבודה של המשתתפים (למשל, דרך שימוש בניתוחי אירועים שהעמיתים יביאו). העמיתים למדו כיצד להביא את ניסיונם וסיפוריהם מן "השטח" אל הלימוד, בצורה המאפשרת ניתוח ערכי ושימוש בתאוריות, מתוך ההבנה ששדה העשייה שלהם נושא בחובו את הדילמות הערכיות, ואיננו רק "פרקטיקה".

מטרת השלב השני של התוכנית (שלב הליווי והלימוד במהלך העבודה בפריפריה) הייתה לסייע לעמיתים לשמר וליישם את הרמה הגבוהה של החשיבה, הניתוח והביקורת שרכשו במהלך הלימודים בחלק הראשון של התוכנית – לאורך תקופה ארוכה תוך כדי עבודתם.

תחומי הידע שהמשתתפים נחשפו אליהם כללו מושגים פילוסופיים ותאוריות, אנתרופולוגיה, מדיניות, פוליטיקה ובירוקרטיה, קבלת החלטות, הגדרת בעיה, כתיבת נייר עמדה, הכרת החברה הישראלית ועוד.

מנהל התוכנית

ד"ר זאב דגני