תחת הכותרת "שפה של תקווה" התקיים בחודש יולי שבוע הספר המנדלי זו השנה השלישית, ביום ה-643 למלחמה ואחרי מערכה קצרה אך מטלטלת במיוחד עם איראן. שבוע הספר המנדלי הוא הזדמנות לשים במרכז הבמה את הספרות, השירה והכתיבה בעת הזאת, כמצע לשיחה משותפת וכביטוי להון התרבותי המצטבר של קהילת בוגרות ובוגרי מנדל. תחושה של תקווה שרתה על האירוע החגיגי, שהעלה על נס את האמונה בכתיבה וביכולתה להעניק כוח, לצייר אופק חדש ולברוא מציאויות חדשות מתוך ההיעדר.

האירוע נפתח עם ברכתו של מנכ"ל קרן מנדל-ישראל, משה ויגדור, שהזכיר בדבריו את ספרו האלמותי של ויטרוביוס "על אודות האדריכלות" (De Architectura), שמדגים את השפעתו המהדהדת של מעשה הכתיבה על התרבות האנושית, ואיחל לבוגרות ולבוגרים שיזכו גם הם לראות את ספריהם מחוללים תזוזה בעולם.

לאחר מכן התקיימה שיחה בין הסופר ד"ר יניב איצקוביץ', המוזיקאי שלומי שבן והסופרת והמשוררת ד"ר יערה שחורי, שספר שיריה "הזמנים הרועדים שלנו" ראה אור לאחרונה. השלושה שוחחו על כתיבה בימי שבר, על מציאות שנבראת במילים ועל משקלה הסגולי של אמנות כמקור של נחמה. "תקווה היא כוח פעיל", אמרה שחורי, שהצהירה שהזהות שלה מעוגנת בעברית כשפת אם נבחרת, ושהקריאה והכתיבה הן לדידה הצלה מן התהומות. שבן שר תחילה את שירו "תרגיל בהתעוררות", וכששר את שירו של ליאונרד כהן "אנא, אנא, אנא" הצטרף אליו הקהל ושר יחד עמו בתפילה את מילותיו המכשפות של כהן, שרלוונטיות היום כמו שהיו בימים שבהן נכתבו. שבן סיפר על הקושי למצוא נחמה במילים בזמן שבו נפרעים כל הסדרים, וסיפר שכשהוא מצליח לנסח במדויק את הסבל מסביב, הוא חווה תחושה מזככת של תקווה.

בהמשך התקיימו שמונה סדנאות כתיבה ולימוד שונות, בהובלת בוגרות ובוגרים, בהן סדנת פואטרי-סלאם, לימוד טקסטים יהודיים בשעות משבר וסדנה על הספרייה כספינת הצלה. עוד בסדנאות נזרה אור על שניים מהפרויקטים רבי-המשתתפים של השנה האחרונה: "מים רבים": קובץ מסות אישיות של בוגרות ובוגרים שבמרכזו עמדה שאלת הניווט בעת סערה, והתערוכה המקוונת "פוסט 7.10", המציגה יצירות של בוגרות ובוגרי הקרן שהתהוו בעקבות שבעה באוקטובר והמעניקות צלם חזותי, טקסטואלי ומוזיקלי להיבטים השונים של הטראומה שחוותה החברה הישראלית.

בתום הסדנאות התקיים היריד המסורתי שבו הציגו השנה 44 בוגרות ובוגרים את תנובתם הספרותית מהשנה האחרונה. 16 שירים חדשים, המבטאים את המנעד שבין שבר לתקווה, הוצגו במסגרת הפרויקט המאויר "שירה מהמגירה". ההיצע הענף כלל ספרי הגות, עיון, פרוזה, שירה, ילדים ונוער, וחבק שדות רחבים של נושאים, בהם חינוך, סוציולוגיה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, יהדות, לימודי אסלאם, אמנות, היסטוריה ועוד.

אלכס מלייב, בוגר תוכנית מנדל למנהיגות בצה"ל, שהציג ביריד את ספר השירה "בין הבתרים" מספר על ההשתתפות בשבוע הספר: "השנה זכיתי לזקוף עוד במעט את הקומה ולהתהלך. השנה זכיתי לפתוח את הדלת שציריה חלודים מכובד התקופה למילים חדשות שריחפו בחלל. אפשרתם מרחב נשימה בטוח, ובעדינות ובמעשה אומן פתחתם פתח לגעת במיתרי נפש רבים ולהדהד את קולות יקירנו וקולותינו שלנו. תודה על ההזדמנות לנשום יחד כקהילה ולפעום כל אחד בקצב ייחודי ומאוחד".

עפרה לקס, בוגרת תוכנית מנדל למנהיגות בתרבות יהודית, שהציגה ביריד את ספרה "במקום שבו צריך אותי", משתפת בעניין שהוליד המפגש עם אנשים חדשים, ומבקשת להודות על ההזדמנות לספר את סיפורה: "תודה על ההזדמנות להנגיש את הספר שלי לקהלים נוספים. ואולי הכי חשוב, תודה על הרצון להאיר ולתת תקווה. זו משימה חשובה בימים אלה, ואולי תמיד".

הכתיבה היא מעשה של אמונה, העברת לפיד במרוץ שליחים של רצון טוב על פני ציר הזמן. האירוע המגוון ומלא התקווה של שבוע הספר השנה מעיד כאלף עדים שגם בתוך הפצע הפתוח שהחברה שלנו שרויה בתוכו, ממשיכים ספרים להתהוות ולייצר הזדמנות להתבוננות, לחקירה, ליצירה ואולי אף לתיקון. בד בבד עם החתירה לחצוב בגופי הידע, מתגבשת לעינינו שפה של תקווה, כשריבוי הקולות ונקודות המבט חושף שאיפה נחושה ועיקשת להרבות טוב בעולם.