שבע שנות קיומה הפכה תוכנית מנדל למנהיגות תרבות בנגב למוסד מוערך ובעל השפעה בזירת התרבות בנגב. על רוחב ועומק השפעת התוכנית יכולים ללמד מעשי המנהיגות של עמיתיה ובוגריה.

אחד מהם קשור לסיפורה של גלריה בארי. בבוקר 7 באוקטובר הוצתה הגלריה על-ידי מחבלי חמאס ונחרבה. מתוך התופת קמה מנהלת הגלריה ובוגרת מחזור ד' של התוכנית סופי ברזון-מקאי, והובילה מעשה תקומה יוצא דופן. היא בנתה את הגלריה מחדש בתל אביב, ובמקביל מובילה את הקמת משכן הקבע החדש לגלריה, בבארי. מדובר בפרויקט אדריכלי רחב היקף, הנתמך על-ידי ממשלת גרמניה ומלווה על-ידי נשיא המדינה. את המעשה של סופי אי-אפשר לתאר רק כהקמה מחודשת של מוסד תרבות, או כהיגוי של מיזם אדריכלי בינלאומי. זהו בראש ובראשונה מעשה מנהיגות תרבות - ניסיון לבלום את אדוות החורבן באמצעות בחירה לבנות בתוך אתר הזוועות משכן שמגלם את האמונה באנושיות, וביופי.

באזורים אחרים של הנגב פועלת סוג'וד אבו זקיקה – אמנית, אשת חינוך ועמיתה בתוכנית. סוג'וד היא ממייסדות "ברייה" קולקטיב אמנים המשתמש באמנות כדי להנכיח ולהמשיג סוגיות ליבה כגון הריסת בתים ואלימות בחברה הבדואית. סוג'וד היא חלוצה במרחב הבדואי גם בתחום השימוש באמנות ככלי עבודה חינוכי. היא פועלת בתחום הלא פורמלי להפחתת האלימות ולהגברת תחושת השייכות בקרב בני נוער ולקויי שמיעה.

דוגמה נוספת לכוח המרפא של האמנות קשור לעשייה של תהילה אזולאי-שאול, בוגרת מחזור ד' בתוכנית. דרך מופע סטנד־אפ וערכת קלפים שפיתחה עם הפסיכולוגית חנה בירנבאום, בונה תהילה גשרים של הומור בין המרחב האלים והברוטלי של המלחמה ובין העדינות של חיי הזוגיות וההורות. הכלים שיצרה נועדו לסייע לחיילים ששבו ממאות ימי מילואים להשתלב בסדרי חיים שהתארגנו מחדש בהיעדרם. המופע והערכה אומצו על-ידי יחידות רבות בצה"ל. מהמופעים הרבים שהתקיימו ברחבי הארץ עולים לא רק קולות של צחוק ,אלא גם שיחות על האתגרים שמשיתה המלחמה גם על חיי המשפחה.

ומהבמה אל המסך הגדול. יוסף אבו מדיעם, במאי קולנוע מהחברה הבדואית ובוגר מחזור א' בתוכנית מנדל למנהיגות מקומית ברהט, יצר עם המפיק חגי ארד, עמית בתוכנית, את "עיד" – הסרט העלילתי הבדואי הראשון בתולדות הקולנוע הישראלי. הסרט, שמתמודד באומץ עם שאלות של מגדר ומסורת, זכה בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים, היה מועמד לפרס אופיר והתקבל לפסטיבל רוטרדם היוקרתי. אלו לא רק הישגים אמנותיים, אלא ניסוח של קול חדש שמצליח לדובב באומץ עבור הקהילה הבדואית את שתיקותיה, לחדור אל לב התרבות הישראלית וממנה להישמע בעולם.

קול ייחודי נוסף שבקע מתוך תנאי קיצון הוא זה של תיאטרון הקמץ, שמובילים דני רועי שפירא, בוגר מחזור ד' של התוכנית, ושמעון ביטון, עמית בתוכנית. הקמץ נולד בימי מגפת הקורונה מתוך הדחף להמשיך להיפגש עם קהל בלי להפר את המגבלות. הוא הוביל לפיתוח שפה תיאטרונית מיוחדת שממוקדת בטקסט ובעבודת משחק – ללא תפאורה, תלבושות ועזרים. את האיכויות האמנותיות שהתגלו בתוך הוויתור על הספקטקל ממשיכים חברי וחברות הקמץ לפתח ולהציג, פעמים רבות ללא תשלום, ברחובות העיר העתיקה בבאר שבע.

יוזמה נוספת שנולדה בבאר שבע היאI Love Negev – מיזם סיורים שייסדה נעמה ספיר, עמיתה בתוכנית, במטרה לחשוף את הנגב כמרחב חיים חיוני ועשיר בנופים, באנשים, בתרבויות ובמורכבויות. בעקבות הצלחת המיזם מונתה נעמה למתכללת תחום התיירות בחבל תקומה, המשתקם מאירועי שבעה באוקטובר. פעולתה היא עדות לכך שהאימפקט של התרבות אינו מוגבל רק לתחום היצירתי־זהותי, אלא גם לפיתוח הכלכלי־אזורי.

ייתכן שהמעשה האינטלקטואלי-אמנותי אינו משנה את המציאות עצמה – אבל הוא זה שמנסח את האפשרויות לשינוי. במובן זה, תוכנית מנדל למנהיגות תרבות בנגב מבקשת להנכיח ולטפח את המעשה הזה כנקודת ראשית לתנועות ולפעולות מיטיבות במרחב.

מנהלת התוכנית: ד"ר חגית דמרי

חבר סגל מלווה: ד"ר דוד ביטון