בוגרות ובוגרים מדברים

המסע בחברה הישראלית היה לי אבן דרך משמעותית בתהליך שעברנו יחד במנדל. כשיוצאים לשטח, מביטים בעיניים ומכירים מקרוב אוכלוסיות שונות, חווים חוויה אחרת. חוויה פותחת, מחברת, נוגעת בכאב האחר, חוויה שפותחת שאלות של זהות אישית, מגזרית ולאומית, בעיקר משאירה טעם של עוד – להעז לצאת מאזור הנוחות, להקשיב בקשב אמפטי לאחר, עוד שיח, עוד חיבוק, עוד היכרות.

לכל אחת מאיתנו יש משהו שמרגש אותה. משהו שעושה גולה בגרון ולחלוחית בזווית העין. אצלי זה די שטותי. אני יכולה לדמוע כשאני רואה כלי רכב מפנים את הדרך לאמבולנס. משהו בהתגייסות של כולם למטרה שלא נוגעת בהם ישירות, גורם לי לדמוע.