כדי לחולל שינוי של ממש בשדה, נדרשת מנהיגות פורצת דרך – מנהיגות המשלבת בין מומחיות אקדמית עמוקה ובין יכולות מנהיגותיות ארגוניות. לכאורה, העולם האקדמי שונה משדות אחרים בהשפעה הפוטנציאלית של מנהיגות בו, זאת מכיוון שהוא ממוקד במחקר תאורטי ולא במעשה. ואולם, השדה האקדמי הוא שדה ממשי: הוא בנוי ממוסדות ומארגונים, והוא דורש הובלה ושינויים אמיצים בשטח.

שדה ההכשרה להוראה מדגים זאת היטב: זוהי זירה אקדמית תוססת, והיא אחראית במידה רבה לא רק למהלכי המחקר והפיתוח של תהליכי הוראה, אלא אף לתוצאות המעשיות הכרוכות בהכשרה. התמודדותו של דור חדש עם אתגרים ישנים וחדשים ועתיד החברה כולה מונחים כאן על הכף. ואולם, אף ששדה הכשרת המורים זקוק מאוד למנהיגות אמיצה, הכשרת מנהיגות באקדמיה איננה טריוויאלית כלל: מנהיגים כאלה יידרשו לבצע שינויים עמוקים בסביבה מוסדית מורכבת שאיננה ששה לשינויים. עוד יהיה עליה להתמודד עם המתח שבין הפן האקדמי לפן הארגוני ולגשר על הפער שבין המיומנויות של אנשי המפתח ובין אלו הנדרשות לשם גילויי מנהיגות, ניהול והובלת שינויים.