"בהתבוננות שלנו בחברה הישראלית, קל להבחין שתנאי בסיסי וראשוני לתיקון, איחוי וריפוי הוא להכיר, בלי לפחד לשמוע, להיות מסוגלים לשמוע באופן ענייני. לכולנו כאן יש נכס שיהיה חסר אחריות לאבד את הפוטנציאל הטמון בו: אנחנו קבוצה רצינית של אנשים רציניים עם תנאים מעולים שיכולים להשתמש במרחב המשותף ולבסס את התנאים הנחוצים כדי להתקדם מכאן הלאה" – כך פתחה מנהלת מכון מנדל למנהיגות, יעל הס, את יום הלימוד המשותף הראשון של המכון בשנת תשפ"ה. יום מפגש של כלל העמיתים בתוכניות המכון, המתקיים פעמיים בשנה ומהווה נקודת שיא בתהליך הלמידה בהן.
כותרתו של היום, שהתקיים ב-15 בינואר 2025, הייתה "הושט היד" – היכרות וחיבורים, ובמסגרתו נפתחו חלונות ללמידה דרך היכרות והרחבת נקודת המבט: עם עמיתים ועמיתות, עם חברי וחברות הסגל, עם תוכני הלימוד והסוגיות משולחנן של התוכניות – ועם נקודות מבט מגוונות בחברה הישראלית: יציאה מהאזור המוכר והושטת היד מחוץ לתיבת התהודה היומיומית.
האמנות והיצירה נשזרו לאורך היום כחוט שני שסייע להתגבר על מרחקים של שפה, מטענים ועמדות ולפתח סקרנות כלפי הלא-מוכר והרחוק. את הקו הזה הובילו מנהלי התוכניות במכון, שהציגו את עצמם לפני כלל העמיתים באמצעות תמונות שבחרו, שמספרות עליהם ועל משימתה של התוכנית שהם מובילים.
"מעולם לא ישבתי לשיחה פתוחה, יומיומית, עם אדם חרדי, עד היום", העידה אחת העמיתות שהשתתפו במשחק היכרות שהתקיים לאחר מכן, בקבוצות קטנות בהובלת הסגל. המשחק אפשר לעמיתים ולעמיתות לפגוש זה את זו באופן בלתי אמצעי, להתקרב בנקודות החיבור וההזדהות ולהתמודד עם ההיבטים של המרחק והשוני. גם יצירות האמנות המוצגות בבית הקרן השתתפו בהיכרות, וקיבלו חיים חדשים דרך נקודות המבט של העמיתים והעמיתות.
בהמשך התקיימו מפגשי לימוד בהובלת צוותי התוכניות, תחת הכותרת "מרחיבים את העדשה". המפגשים אפשרו לעמיתים ולעמיתות להיות משתתפים אורחים בתוכנית לימוד אחרת ולהרחיב את ההיכרות עם עולמות תוכן חדשים בעולם המנהיגות והחברה הישראלית.
תוכנית מנדל למנהיגות בתרבות יהודית הפגישה את העמיתים עם השאלה "מדוע נברא האדם יחידי?", כשאלה שממנה ניתן ללמוד על התרבות כמעצבת את דמיונו של האדם ובונה את דמיונה המוסרי של החברה. את הלימוד ממקורות חז"ל ואוצרות תרבות נוספים הובילו ד"ר רות קלדרון והרב מישאל ציון.
במפגש נוסף בחנו העמיתים, בהובלתו של יונתן אמיר, את הטענה המקובלת "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות", ויצאו למסע בין שלוש תגובות אמנותיות בהיסטוריה המודרנית, שהציגו תשובות שונות לשאלה מה עושה אמנות במצבים קיצוניים.
נילי טל, ליאור פרי וישראל שורק מתוכנית מנדל למנהיגות חינוכית בצה"ל הציגו למשתתפים יחידת לימוד שבה הגדירו עמיתי התוכנית את הבעיות החינוכיות והערכיות שעמן הם רוצים להתמודד. לשם כך נבחר אופן הצגה בלתי שגרתי: כל בעיה הוזנה לבינה מלאכותית, שהפכה אותה לדימוי חזותי, והדימויים הוצגו בתערוכה. כך הכירו המשתתפים את עמיתי התוכנית והסוגיות שעמן הם מתמודדות באמצעות אמנות, ובאופן בלתי צפוי.
רבים מהעמיתים ציינו כי המפגש עם החברה החרדית היה נקודת למידה משמעותית עבורם ביום הלימוד. התוכנית לפיתוח מנהיגות בחברה החרדית הובילה שני מפגשים שבהם הכירו עמיתים ועמיתות את המשימות והאתגרים בהובלת תהליכים בקהילה החרדית ובהכשרת "אנשי גבול". את המפגש הראשון הובילו ד"ר נעמי פרל ועו"ד וטו"ר ורדית רוזנבלום, בלימוד סוגיה תלמודית ודיון על "התורן, המפרש והמשוט - מנהיגות אנשי גבול". את המפגש השני הובילו הרב ד"ר בניהו טבילה ודניאל ברנט, שערכו שיח על אתגרי המנהיגות בחברה משותפת עם עמית מהתוכנית – יוסף חיים שמחון, המכהן כמנכ"ל עיריית טייבה.
במפגש לימוד של התוכנית למנהיגות נוער, בהנחיית ד"ר ירון גירש וד"ר נגה בינג, בחנו העמיתים את הדילמות המרכזיות בעיצוב הזיכרון בחברה הישראלית: כיצד ניתן להתמודד עם נרטיבים היסטוריים סותרים? והאם המאבק על סיפור העבר מעצים את הפילוגים, או מהווה צעד ראשון בתהליכי בניית אמון בין מובילים חינוכיים בעלי דעות מגוונות? במפגש השני חוו העמיתים למידה בלתי פורמלית בהובלת מנהל התוכנית, קלי כהן, שסקר לעומק את המאפיינים הייחודיים של החינוך הבלתי פורמלי בישראל, את השחקנים המרכזיים בו ואת האתגרים הגדולים העומדים בפני הארגונים הפועלים בתחום.
עידו ברקן והלה ויינשטיין מסגל תוכנית מנדל למנהיגות באקדמיה בהכשרה להוראה בחרו להוביל סדנאות לימוד על בסיס פדגוגיות חדשניות ומודלים שפיתחו כדי להתמודד עם אתגר משמעותי מהשדה: עולם האקדמיה בנוי ממוסדות ומארגונים גדולים שסובלים לעתים מבעיות של שמרנות ארגונית, עבודה בסילו, ועודף בירוקרטיה, וקשה להטמיע ולהרחיב בו פרויקטים מוצלחים באופן שייצר המשכיות ויגביר אימפקט.
בסדנה הראשונה ערך סגל התוכנית היכרות עם כלי מנהיגותי המבוסס על התפיסה של paradox mindset – כלי שדרכו מתבוננים על המציאות ומבררים מה בין הראוי למצוי וכיצד נוכל לנוע, מתוך בחירה מודעת, בתוך המתחים וביניהם. הסדנה השנייה, "משחק ומציאות", התבססה על משחק לוח שסייע לעמיתים לחשוב יחד ובקול – מהי הדרך להבטיח את המשך קיומו ויעילותו של פרויקט מעבר לשלב ההשקה הראשוני? כיצד לשלב את הפרויקט בליבת הפעילות של הארגון? ואיך לעודד ולטפח מעורבות של בעלי העניין?
סגל מעבדת מנדל למנהיגות בכירה ביקש לספק הצצה לתהליכים שהיא מובילה, המבוססים על התנסויות טקסטואליות ואמנותיות, ונועדו לחשוף היבטים פחות מוכרים או לא מודעים באופני החשיבה והפעולה של המשתתפים. אחת החוויות יוצאות הדופן שחוו העמיתים במושבי התוכניות היה "טקס וידויים" בהנחייתן של ד"ר ניצה רסקין ונעה ריץ', ובו התנסו בפדגוגיה המאפשרת להכיר אזורים חשופים שבהם מתקיימות תחושות אשמה, לעתים בושה, כדרך אותנטית להכיר סוגיה רגישה ולעסוק בה בקבוצה.
עמיתים שביקשו להציץ לאחורי הקלעים של הנהלת המכון קיבלו הזדמנות להיפגש עם מנהלת המכון, יעל הס, בשיחה מרתקת עם מלכה פיוטרקובסקי. השיחה נעה בין סיפור חייהן לבין הובלת המכון במציאות רוויית אתגרים העומדים בפני החברה הישראלית.
"...וְאוֹתָן מִלִּים
חַדּוּת כִּנְיָר שֶׁעוֹד אֶכְתֹּב
תַּעֲשֶׂינָה רְפוּאוֹת
בָּאוֹר הַזֶּה
שֶׁבְּכָל מָקוֹם"
מלים אלו מתוך שירו של הרב ד"ר בניהו טבילה, חבר סגל ומשורר, חתמו את סיכום את יום הלימוד, שהפגיש משוררים ממרחבי זהות שונים בחברה הישראלית ששיריהם נשזרו זה בזה, לעתים נתקלו ולעתים התחברו, והציג כיצד מלים יכולות לחבר ולתקן כאבים ומרחקים.
